גרפומנית

ארכיון כותב

ואללי כמה שהטוסיק  והלפטופ אוהבים את הפינה הזו דווקא

מפוררת את הלאות של יום עבודה ארוך. אני ברצף מרגש של בין הקודם לאחר כך

אגלי זיעה מציירים שביל מהצוואר ועד לפופיק. זו עת להצעות מגונות, החלטות קלילות וזכרונות עמומים

בענייני גבינות אני לעולם לא אבין רמזים

אומרים שנעלמתי, אבל תמיד הייתי כאן. לא הלכתי לשום מקום.

וזו הסיבה שאני עד כדי כך כועסת, זו דריסת הרגל הגסה

זו לא רק השיטה שלא בסדר, זו גם אני הבזבזנית שצריכה ללמוד ריסון מהו.

טקס יום ההולדת שלי עכשיו הוא כישלון. הגיע הזמן לטקסים חדשים


רק תאמרו לאן לשלוח

סיפור שהיה כך היה